שיעור בהורות מפי הסוסים!

סוסים הם בעלי חיים מאוד רגישים אשר מגיבים מיידית לרגשות, שפת גוף ומגע.
הם מקבלים אותנו כמו שאנחנו לא משנה מאיפה באנו, מצבנו הכלכלי, הגיל או המעמד.
הסוס הוא חסר שיפוטיות ובעל רגישות גבוהה לסביבתו ומגיב באופן כנה ומיידי לאדם שעומד מולו.
ככאלה הם כמו מראה המשקפת אלינו בחזרה את מצב הרוח שלנו ואת המוטיבציות שלנו.

בעזרת סוסים נוכל לגלות המון על עצמנו ועל ההתנהגות שלנו.

למעשה הסוס שלי לימד אותי כל כך הרבה על עצמי וממשיך ללמד אותי כל יום.
הוא לימד אותי לשים לב מתי החרדה שלי או חוסר הסבלנות שלי מתגנבים,
ואיך למנוע מעצמי ליפול לבור הזה. הוא לימד אותי שאם משהו לא מסתדר
זה בסדר ואף נחוץ להתרחק רגע ולחשוב, לעומת לסבול, לריב או להתפוצץ.
הוא לימד אותי מצד אחד להיות חסרת אנוכיות ותמיד לחשוב על מי שעומד מולי
אבל לצד זה שאני חייבת לדאוג קודם כל לעצמי כי אחרת זה פשוט לא יעבוד.

הסוס שלי הראה לי יותר צורות של אהבה ממה שאי פעם יכולתי לדמיין.
הוא ממשיך ללמד אותי סבלנות, אסרטיביות ומנהיגות, ביטחון, אמפטיה,
נוכחות ומחייב אותי להיות מחוברת לסנטר שלי.

 וואו הלוואי שכולם היו באים ללמוד ממנו!

אני עובדת עם עשרות ילדים ובני נוער בכל שבוע.
אני רואה חשיבות גדולה מאוד בשילוב ההורים ומבוגרים משמעותיים אחרים בטיפול בילד.
אנחנו ההורים, הם המטפלים הטובים ביותר בילד שלנו.
המטרה שלי היא לתמוך בהורים לגדל אנשים שמחים ובטוחים בעצמם.
סוסים הם יצורים רגישים בדיוק כמו ילדים ויש כל כך הרבה דברים
שאפשר ללמוד מהם ולאמץ להורות שלנו.

דרישת קדם לכל הצלחה עם סוסים (ותכלס גם עם ילדים…) זה נוכחות!!
סוסים חיים בכאן ועכשיו הם לא חושבים על העבר ולא דואגים לעתיד,
הם פועלים לפי האינסטינקטים שלהם.

כמו כן הם חיות עדר חברתיות ומסתמכים על חברים לתמיכה.
הם צריכים את הנוכחות המלאה שלנו בכדי שנהיה ה”עדר” שלהם ויוכלו לשתף איתנו פעולה.
הם צריכים מאיתנו הקשבה מלאה וכוונה ברורה כדי שירגישו בנוח.
באימון עם סוסים מגלים מיד כיצד אני שולטת במצבי הרוח,
הרגשות והמחשבות שלי. בדיוק כמו עם ילדים.

כשאני פועלת מתוך לחץ/ הרגל או כל דבר אחר שמונע ממני להיות
נוכחת (כמו טלפון למשל) הסוס שלי לא משתף פעולה!

אז מה סוסים יכולים ללמד אותנו שיכול לעזור לנו בהורות שלנו? הנה רק כמה דברים:

סבלנות:
סוסים יכולים להיות מאוד איטיים ומכוונים בתנועותיהם,
ולעתים קרובות הם דורשים הרבה סבלנות והתמדה כדי ללמד אותם.
אני לא יכולה להסביר לו במילים מה אני מצפה וצריכה לחשוב איך
לארגן את הסביבה ולייצר מספיק חזרות מוצלחות כדי שילמד.
עם הילדים שלנו, בעיקר הצעירים יש לנו לפעמים ציפייה שיעשו
מה שאנחנו אומרים, שיבינו, שידעו איך להתנהג.
אך האמת היא שילדים זקוקים לרוב לזמן ולמאמצים חוזרים
ונשנים כדי ללמוד מיומנויות והתנהגויות חדשות.

סבלנות כלפי ילדינו יכולה לעזור להם להרגיש נתמכים ומוערכים,
וזה גם יכול לעזור לנו לשמור על תחושת רוגע ופרספקטיבה מול אתגרים.

עקביות:
כדי ללמד סוס (בין אם בחיזוקים חיוביים או שליליים) אנחנו צריכים לבצע פעולות באופן
עקבי ובסדר קבוע מספר רב של פעמים עד למצב בו הסוס מגיב מהר ובאופן הנכון .
כשיש עקביות, שגרה וגבולות (פיזיים) ברורים קל יותר לסוס להבין
מה נדרש ממנו והוא יותר רגוע. באופן דומה,
ילדים זקוקים לעקביות בחייהם כדי להרגיש בטוחים.
כללים ברורים והיצמדות לשגרה (טקסים, ריטואלים, סדר יום)
יכולים לעזור לילדים להרגיש יציבים ולהיות פנויים ללמידה.

וויסות רגשי:
סוסים בהיותם חיה נטרפת מאוד רגישים לסביבה, הם ערניים ודרוכים על המשמר
בכל שניה נתונה ומסוגלים גם לזהות רגשות אנושיים.
הסוסים מגיבים במשוב מידי למידע זה בהתאם ואנשים מקבלים מודעות על הרגשות
שלהם ולומדים לשים לב שההתנהגות החיצונית והמודעות
הרגשית הופכות להיות יותר ויותר מתואמות ומאוזנות.
בן אדם לא יכול “לשקר” לסוס. הוא לא יוכל להעמיד פנים שהכל בסדר, כאשר לאמיתו
של דבר הוא לא מרגיש בסדר.

הסוס עשוי לחוש בלבול וחוסר נוחות מהדיסוננס הזה.
הסוסים שואפים ומחפשים הרמוניה. אם האדם מציג עצמו
באופן לא אותנטי, הסוס יתקשה לדעת אם בטוח לו להיות עם האדם הזה.
כך גם ילדים, יש להם חושים מאוד חזקים וכשאנחנו מבטלים רגשות
הם מתבלבלים ונלחצים. עדיף לשתף אותם בתחושות שלנו, להיות אותנטיים
וכך גם נלמד אותם להיות בביטוי עצמי מלא ושמותר להרגיש את כל קשת הרגשות.

התנהגות זה כבר סיפור אחר… זה דבר ידוע שאדם עצבני ליד סוס ישפיע עליו
ולעתים קרובות גם הסוס יהפוך לעצבני. סוסים, כמו ילדים, יחפשו אותנו למנהיגות.
אם המנהיג מתעצבן על משהו, חייב להיות על מה להתעצבן, נכון? במקום לעלות
יחד עם הטמפרטורה של הילד, כדאי להישאר ברוגע כפי שהיינו רוצים שהילד יהיה.
אז יהיה קל יותר לילד להירגע שוב. במילים אחרות, תהיו האדם שאתם רוצים שהילד יהיה.

תבחרי את המלחמות שלך– לעיתים נדירות נראה סוסים נוהגים זה כלפי זה באגרסיביות.
יש להם סימנים קטנים והיררכיה ברורה בעדר שלהם שעוזרת לשמור על כלל זה.

אם סוסים יריבו על דברים לא חיוניים, הם עלולים להיות עייפים מכדי לעמוד על שלהם
כשזה באמת חשוב (כמו למשל שמגיע טורף).
באופן דומה, קשה לילדים לעמוד בהמון כללים ודרישות והורים עשויים לגלות שגם ילדים
פחות מתנגדים (ושאתם פחות מותשים) כאשר מאפשרים להם לבחור בעצמם
ואולי גם לטעות במשך רוב היום ואז קל להם הרבה יותר לקבל כשמתעקשים
ועומדים על רגליים אחוריות בדברים שבאמת חשובים לנו.

השתמש במינימום הלחץ(מלל) הדרוש– זה מפתה לרצות לרדת בחוזקה על ילדים
כדי “לתקן” את ההתנהגויות הבעייתיות שלהם, אבל זה תורם לרוב לטינה,
התנגדות והתרסה ולא לשינויים עקביים. סוס לא מזיז סוס אחר על ידי בעיטה פתאומית
החוצה הכי חזק שהוא יכול. הם יתחילו בהפעלת הלחץ המינימלי האפשרי
ויגבירו אותו רק אם לא תהיה ברירה. כמו כן אם נפעיל לחץ מתמיד ומתמשך על סוס
נוכל לראות בבירור סימני מצוקה ולחץ.

הוא עשוי להתחיל לדחוף לאחור, לברוח, לנסות לגרום ללחץ להיעלם ולבסוף אם לא יצליח,
יהפוך אפטי וכבוי אחרי שלמד חוסר אונים נרכש. כך גם עם ילדים.
אם למשל ילד עשה משהו לא בסדר ואמא ממשיכה להעיר ולצעוק עוד ועוד, הילד ילחץ,
ירגיש כעס ומרמור ולא יהיה פנוי ללמידה.
בנוסף אם נמשיך ונעיר לו שוב ושוב גם בפעמים הבאות, זה משמר את הלחץ וגם
לא נותן לו את ההזדמנות ללמוד לנהל ולתקן את ההתנהגות שלו.

בסופו של דבר, להיות עם סוס דורש מאיתנו להיות בפגיעות ו/או נכונות לשחרר את השליטה ולהתמסר.
בין אם נודה בזה או לא, להיות הורה דורש מאיתנו את אותו הדבר.

כדי להיות מאמן טוב, צריך קודם כל להיות בנוכחות, לדעת לשים בצד את הרצונות המיידיים שלנו. זה קשה!
צריך להיות מודעים למטען הרגשי שלנו ולהשאיר אותו מחוץ למגרש.

אז תודה לג’אנו הסוס שלי שמאפשר לי להתאמן ולהשתפר כי ברגעים
שאני מצליחה לעשות את זה, אני בדיוק ההורה שאני רוצה להיות.