כך תשני את האווירה בבית לנעימה וטובה

“נוווו יאללה”
“די מספיק! לא מרביצים”
“לא לא תרד מהשולחן, לא די”
“בואו למקלחת, אתם באים למקלחת? עכשיו נכנסים למקלחת!!!
כמה פעמים להגיד לכם לבוא למקלחת?!?!”

מה אנחנו בסך הכל רוצים כהורים?
שהיום יעבור בטוב, שהתארגנות הבוקר והערב יעברו בטוב ובנעים
ובלי כל מלחמות ההתשה שבדרך.

ששיתוף פעולה מהילדים שלנו לא יזלול מאיתנו כל כך הרבה אנרגיה.
וכשאנחנו משקיעים את האנרגיה, מרוקנים אותה בגישה שלא מקדמת אותנו לעבר המטרה שלנו
זה מתסכל וזולל עוד יותר אנרגיה וכוחות והופ נכנסו ללופ אין סופי של בקשות חוזרות
ולאותם פעולות שלא מקדמות את המטרה שלנו.

אני רוצה להציע לכם דרך אחרת, לא היא לא דרך קלה יותר או מהירה יותר
אבל היא דרך שבה אתם יכולים לנצל את האנרגיה שלכם לכיוון המטרה שלכם.

לפני שאני אומרת לכם מה הדרך תחשבו רגע,
כמה זמן עובר בין הבקשה שלכם עד הרגע שהיא מתבצעת?

5 דק’ 10 דק’ 30 דק’ 60 דק’?
ובאיזו דרך זה קורה?
צעקות? עצבים? מלחמות? וויכוחים?
או משחק? צחוק? הקשבה? שיתוף פעולה? כבוד?

איך באמת היית רוצים שהאווירה בבית שלכם תהיי?
תחשבו רגע, על אמת, איפה אתם רוצים להשקיע את האנרגיה שלכם?

בצעקות, איומים, אכזבה, עצבים, חוסר אונים, מלחמות וויכוחים
התוצאה כביכול מידית ובפועל אין שום שינוי, הכל חוזר על עצמו.
שוב ושוב ושוב

במשחק, הקשבה ושיתוף פעולה שהם בעצם דרכים ללמידה ואימון שנראים ביומיום ככה:

-חצי דקה של הסבר מותאם גיל הילד
-ללכת פיזית לחדר שהילד שלך נמצא בו ולדבר איתו בגובה העיניים.
התוצאה לא תמיד מיידית, מה שנקרא – את הפירות רואים לאחר תקופה,ההשקעה היא בלמידה ותרגול.

בדרך הזו של ניתוב האנרגיה ללמידה ותרגול יש למידה של ערכים, קוד התנהגות, תקשורת
ובעיקר בנייה של מערכת היחסים מול הילד שלנו.

ואיזו מערכת יחסים אנחנו רוצים איתם?
איזה אדם בוגר הילד שלך עתיד להיות?
איך את מדמיינת את מערכת היחסים שלכם בעוד 15 שנה?
איך היא נראית?

מערכת יחסים של יראת כבוד או מערכת יחסים שמכבדת?
מערכת יחסים של תקשורת או מערכת יחסים של תקשורת פתוחה מטיבה ומקדמת?
מערכת יחסים של מרות או מערכת יחסים בין אנשים קרובים?

בקיצור תחשבי על זה
איפה את רוצה להשקיע את האנרגיה שלך?
בעצבים, בתסכול, בפתרון “המהיר” שאת יודעת שרק מעכב אותך מלהיות האדם והאמא שאת
או בעוד דקה, שתיים, שהילד שלך ימזוג לעצמו מים, את החלב לקורנפלקס
עוד דקה שהוא פותח לעצמו חטיף,
עוד שתי דקות שהוא רוצה לסגור את המכסה בעצמו
כל אלא דוגמאות קטנות למשמעות גדולה למשל תחושת המסוגלות של
הילד שלך שמבססת את תחושת הביטחון שלו.

וכן יש סיטואציות שדורשות מאיתנו יותר ולא תמיד יש לנו מספיק אנרגיה
להתמודד והכי קל זה לשחרר צעקה העניין הוא לא להגיע לאפס צעקות
אלא לבסס את השפה והאווירה שכן רוצים.

להשקיע אנרגיה בדרך שאולי היא “ארוכה” יותר בטווח הקצר,
אבל לגמרי מהירה לטווח הארוך.

לאט לאט ואז פתאום, אתם זוכים לראות את הפירות של ההשקעה שלכם
לאט לאט ואז פתאום אתם חיים את החיים שאתם רוצים באמת.

קחו את האנרגיה שיש לכם ובכם ונתבו אותה למה שיקדם אתכם בדרך למטרה שלכם
להיות לילד שלכם ההורים שהוא צריך שתהי עבורו.

ותזכרו אתם לא לבד
אני כאן איתכם
בקי
מאמנת הורים בגישת ההורה כמודל
השינוי האמיתי מתחיל בדוגמה האישית שאת רוצה להיות לילד שלך.